סגרתם עסקה, שילמתם, אבל העסק נעלם… מה עושים?

עסק נעלם

באמון הציבור מתקבלות לא מעט תלונות מצרכנים שסגרו עסקה על קניית שירות או מוצר, שילמו, חיכו וחיכו לקבלת המוצר, אבל שום דבר לא קרה – המוצר לא הגיע. כשניסו ליצור קשר עם העסק, עד מהרה מתברר להם, שהעסק נעלם ובנוסף על התסכול ועוגמת הנפש, התשלומים מתחילים לרדת.

טלי חירותי-סובר בפינתה" המסדרת" בדה מרקר, מספרת על ד' שרכשה מכשיר מים מחברה שהבטיחה מים טעימים וצלולים ושירות מקצועי, בסכום של 2099 ש"ח, אבל המכשיר לא הגיע ותשלום של 58 ש"ח יורד מדי חודש.

לכתבה המלאה לחצו כאן

רונן רגב כביר, מנהל פיתוח מקצועי באמון הציבור, מסביר כיצד כדאי לעשות עסקאות מול חברות פחות מוכרות, שעלולות להיעלם לפני שהן מספקות סחורה או מוצר:
הפתרון, הוא לערוך את העסקאות בשיטת ההרשאה לחיוב, ולא כעסקת תשלומים בהוראת קבע. רוב הציבור לא יודע את ההבדל בין שני סוגי התשלום. הרשאה לחיוב נעשית מול הבנק או חברת כרטיסי האשראי על ידי הלקוח, שמעביר את פרטי התשלום של העסק ושולט בעסקה. לרוב העסקה נעשית על ידי העסק עצמו, המזרים לחברת האשראי את פרטי הלקוח, כך שרק הוא יכול לבטל אותה.

הקמת העסקה על ידי הלקוח מול הבנק או חברת האשראי היא הרבה פחות נוחה מהעברת פרטי הכרטיס, אבל זו הדרך לשלוט בה מול חברה שדורשת אלפי שקלים, שהיום כאן, ומחר עלולה להעלם. אם החברה אינה מסכימה לבקשתכם להקים את העסקה, ודורשת את כרטיס האשראי, או במקרים אחרים כסף מזומן, מדובר בדגל אדום בוהק.

אם הצרכן עשה עסקת תשלום בהוראת קבע והעסק נעלם?
יש לפנות מיד לחברת האשראי ולהסביר: אין יותר אספקת שירות, לכן יש לעצור את התשלומים. במקרה זה, חברת כרטיסי האשראי אמורה לבדוק מול העסק, ואם הוא נעלם, יתכן שלא יענה גם לה. במקרה שבו מעורב שירות ומוצר, צריך לקזז את עלות המוצר, אך לעצור תשלומים עתידיים עבור השירות. כאמור, עדיף ללמוד את הלקח ולפחות בפעם הבאה לשלם אחרת, כשמדובר בחברה לא מוכרת. במקביל, מומלץ לפנות לגופים כמו אמון הציבור לקבלת עזרה.
פנייה לבית משפט לתביעות קטנות היא תהליך לא מסובך, שיכול גם הוא לעזור.

 

שיתוף:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

באתר זה נעשה שימוש בקבצי cookies. המשך גלישתך באתר מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר ומערכת התלונות