המדריך להתגוננות מפני "שיחות עוקץ" ומכירות אגרסיביות בטלפון
"שיחות עוקץ" הפכו לצערנו למכת מדינה. לצידן, אנו מוצפים גם בשיחות מכירה, בהן נעשים ניסיונות למכור לנו שירותים ומוצרים שונים באופן אגרסיבי. איך נזהה שיחה חשודה כעוקץ, ומה עושים כשנתקלים בכזאת? איך מתמודדים עם שיחות מכירה אגרסיביות?
מומחי “אמון הציבור” מסבירים.
מהי "שיחת עוקץ"
שיחה טלפון שנשמעת לגיטימית אך מטרתה לקחת כסף ו/או לדלות פרטים אישיים.
מה מבוקש בה?
- פרטי אשראי/כסף
- פרטים אישיים שאיתם אפשר לפרוץ לאתרים וחשבונות(מספר ת.ז., מספר חשבון בנק, קודים, סיסמאות וכד’)
דוגמאות ל"שיחות עוקץ"
- התחזות לנציג חברה – "שלום, אני מהבנק/מחברת הסלולר, יש בעיה בחשבון".
- הונאת קרוב משפחה – "אמא, שברתי את הטלפון, תשלחי כסף לביט".
- החזר כספי או זכייה – "שלום, מגיע לך החזר ממס הכנסה".
- מה צריך להדליק נורה אדומה בשיחה כדי שנחשוד בה כ"שיחת עוקץ"?
- פנייה מלחיצה ודחופה (חוב, פריצה לחשבון, מעצר קרוב משפחה) ודרישה לפעול באופן מידי (להעביר עכשיו כסף, לתת עכשיו סיסמה).
- בקשה למידע אישי או פיננסי (מספר כרטיס אשראי, מספר זהות, קוד גישה לחשבון בנק, סיסמאות).
- בקשה להעברת כסף באפיקים לא רגילים: ביט, העברה לחשבון זר או תשלום במטבעות דיגיטליים (כמו ביטקוין).
- השיחה מגיעה ממספר חסום או עם קידומת חו”ל, או שהמספר נראה מקומי/רשמי אך שונה במעט מהמספרים הידועים של גופים מוכרים.
- עברית קלוקלת או ניסוחים מוזרים, מבטא כבד, שיחה שאינה בעברית, נציג שנשמע "רובוטי".
- שיחה מוקלטת שמבקשת לבצע פעולות מסוימות ("לחץ 1 כדי לדבר עם נציג")
- הצעה שנשמעת טוב מכדי להיות אמיתית (זכיה בפרס גדול מבלי שהשתתפת בהגרלה, הצעה להשקעה עם תשואה "מובטחת").
מה עושים אם נתקלים בשיחה "חשודה"?
- יש ספק? עדיף תמיד לנתק! לא להתבייש או להרגיש לא נעים!
- לא מוסרים מידע אישי – ת.ז., פרטי כרטיס אשראי, חשבון בנק, קודים, סיסמאות וכד'.
- אם חושבים שאולי מדובר בשיחה אמיתית, אפשר לחזור למתקשר דרך מספר רשמי – לדוגמה, להתקשר לבנק או למשטרה למספר מוכר, ולוודא.
- מדווחים על ההונאה למשטרה.
אמנם שיחות עוקץ הן מכת מדינה, אבל יש גם שיחות שאינן עוקץ שגם אותן צריך לדעת לזהות ולדעת להגיב בהתאם.
מהי שיחת מכירה אגרסיבית?
שיחה בה נעשה ניסיון לשכנע לרכוש מוצר או שרות בדרכים שאינן לגיטימיות כגון:
- הפעלת לחץ לסגור את העסקה "היום" ומניעת האפשרות להתייעץ
- ביצוע פניות חוזרות לנייד
- ניצול מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן כדי שיתקשר בעסקה
- ניצול העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה
- איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו
- יצירת רושם שצרכן זכה או יזכה בפרס או הטבה, אף שאין פרס או הטבה או שנדרש תשלום או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או ההטבה, ואלה לא פורסמו מראש
איך מתמודדים עם שיחות כאלה?
- אל תמהרו לבצע עסקה גם אם המבצע הוא "להיום בלבד". בקשו זמן להתייעץ, ערכו ברור לגבי המוצר/השרות (באינטרנט, עם חברים, משפחה) ובמידת הצורך, חזרו אתם, אל העסק לבצע את העסקה. בצעו אותה רק לאחר ברור כל הפרטים ועדיף לקבל את הדברים בכתב.
- אל תחתמו על שום מסמך לפני שקראתם אותו לעומק והבנתם מה העסק נותן לכם ולמה אתם מתחייבים.
זכרו: גם חתימה בווטסאפ היא חתימה מחייבת.
אמון הציבור
המידע באתר אינו בבחינת חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או המלצה לנקוט בהליך משפטי. הפניה נעשית בלשון זכר מטעמי נוחיות אך מיועדת לשני המינים.
כל הזכויות שמורות 2023 לאמון הציבור – חברה לתועלת הציבור (מלכ"ר) • ת"ד 50052 תל אביב מיקוד 68125 • טל: 03-5606069 • פקס. 03-5601384 • דוא"ל: info@emun.org • אתר: www.emun.org
Webdesign: Pixieweb