המדריך להתגוננות מפני הודעות פישינג ועוקץ

מכשירי הטלפון שלנו מוצפים בהודעות sms או וואטסאפ, חלקן שיווקיות נטו, אך חלקן נועדו לדלות מאיתנו פרטים אישיים או כספים.

איך נזהה הודעה כ”חשודה” או ככזאת שצריך להיזהר מפניה ומה עושים כשנתקלים בכזו?

מומחי “אמון הציבור” מסבירים:

מהי הודעת פישינג או עוקץ?

הודעת וואטסאפ או סמס שמטרתה לגרום לנו למסור פרטים אישיים, פרטי אמצעי תשלום או לגרום לנו ללחוץ על קישור זדוני.

מה מבוקש בהודעה?

דוגמאות להודעות "חשודות"

  • טקסט שמשדר לחץ ודחיפות. למשל: "שלם עכשיו כי למנוע קנסות בהמשך"
  • בקשה לפרטים אישיים. למשל: מספר ת.ז., מספר חשבון בנק, קוד אימות.
  • כתובת אתר מוזרה או שגויה, שעשויה להיות דומה לכתובת האמיתית, אך שונה ממנה למשל:bank-israel-support.com  במקום bankisrael.gov.il
  • שימוש בכתובות מקוצרות כמו:  bit.ly/…
  • שגיאות כתיב או עברית קלוקלת. 
  • הודעה המתחזה לגוף רשמי כשהשם או המספר ממנו נשלחה ההודעה לא תואם לאמיתי. 
  • מספר טלפון עם קידומת מחו"ל.
  • הצעות טובות מדי כגון מתנות, הצעת עבודה בתשלום גבוה בלי ניסיון וכד’.
  • זכיה בלוטו/קופון/פרס בלי שהשתתפת.
  • הודעות חוזרות עם אותה הצעה.

שימו לב!

לפעמים הודעה "חשודה" מופיעה בשרשור של עסק מוכר או מוסד רשמי. 

למשל: בשרשור של עסק שהצטרפתם למועדון הלקוחות שלו ואתם מקבלים ממנו הודעות פרסומת, בשרשור של הבנק או חברת כרטיסי האשראי או בשרשור של מוסד רשמי כמו הביטוח הלאומי.

חשוב להסתכל על כל הודעה בפני עצמה.

לא מוסרים כל מידע אישי – ת.ז., פרטי כרטיס אשראי, חשבון בנק, קודים וכד'

לא לוחצים על קישורים לא מזוהים, גם לא על קישור "להסרה מהרשימה".

יש לכם ספק אם ההודעה אמיתית? אפשר לפנות  ישירות לגוף שטוען ששלח את ההודעה, רק דרך האתר הרשמי, אפליקציה או טלפון שמכירים      

אמון הציבור

המידע באתר אינו בבחינת חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או המלצה לנקוט בהליך משפטי. הפניה נעשית בלשון זכר מטעמי נוחיות אך מיועדת לשני המינים.

באתר זה נעשה שימוש בקבצי cookies. המשך גלישתך באתר מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר ומערכת התלונות