מבדיקה שערך ארגון אמון הציבור בשיתוף כרמית ספרא, דיאטנית קלינית, עולה כי כי יבואני ויצרני המזון עושים שימוש מטעה בהגדרות המופיעות על גבי המוצרים 

תחום המזון בישראל לא מפוקח ומבוקר באופן מסודר, מה שמאפשר לחברות המזון לעשות שימוש מטעה ומבלבל באיפיון מוצריהם. התוצאה: אי בהירות לגבי טיב המזון שעלול אף לגרום לצרכנים לחשוב כי מוצרים שהם רוכשים הינם בעלי תכונות בריאותיות מסוימות כאשר בפועל הם אינם כאלה. בישראל קיימות הגדרות תקן ברורות לחלק מהמושגים (1145 לסימון מזון ארוז) כמו למשל ''דל נתרן'' , אך במונחים אחרים אליהם נחשפים צרכנים אין הגדרה לאופן בו מותר וראוי לעשות שימוש במושגים שיווקיים אחרים הנפוצים כיום בשוק ומיועדים להותיר רושם דומה אצל הצרכן, כמו למשל: ''במליחות עדינה''. עובדה זו יוצרת מצב בו לכאורה עסק רשאי להשתמש במושג זה גם כאשר רמות הנתרן במוצר הינן גבוהות באופן יחסי. דוגמה נוספת הינה אי הבהירות לגבי מתי ניתן להשתמש במושגים להם לא קיימת הגדרה ברורה בתקן, החברות משתמשות במונח "ללא כולסטרול" בכדי לייצר תחושה שהמוצר בריאותי , אך בפועל אין כל סיבה שהמוצר יכיל כולסטרול מלכתחילה. עוד דוגמה לכך הינה שימוש בסמל מטעה, כגון ציור של לב, על גבי האריזה גם כאשר המוצר מכיל אחוזי שומן גבוהים והמוצר, על פניו אינו מומלץ לבריאות הלב.

בנוסף עולה כי כיום יצרניות ויבואניות המזון מפרסמות הצהרות בריאותיות שונות על גבי מוצריהן, כאשר לא ברור מה מידת המהימנות של הצהרות אלה. גם כאן קיים סיכון כי צרכן יוטעה לחשוב שמוצר שרכש הינו בעל תכונה בריאותית מסוימת, על אף שאינו כזה. כך למשל הצהרות כגון ''מספק כ- 30% מכמות הדגנים המלאים המומלצת ביום'' כאשר ברור שלאנשים שונים נדרשת כמות שונה של מרכיבים תזונתיים, דוגמה נוספת הינה מסר לפיו המוצר מכיל ''100% תפוחי אדמה מהשדה'' כאשר רשימת המרכיבים כוללת רכיבים רבים נוספים מלבד תפוחי אדמה.

בעקבות ממצאי הבדיקה פנה ארגון אמון הציבור למנכ''ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו, אשר הביע הסכמה עם טענות הארגון ואף הפנה הוראה למנהל שירות המזון הארצי כי יש לאסור ''כל מושג הקשור במליחות, כולסטרול, סוכר, ''דל'', ''נטול'', ''מופחת'', ''קל'', ללא אישור שלנו או בתקנות.'' 

לעמדת הארגון יש להטמיע נהלים ברורים בשיווק מזון באופן שימנע את המשך הטעיית הציבור באמצעות מסרים בלתי מבוססים. צרכנים רבים אינם מודעים למורכבות ולהיעדר ההנחיות הברורות ומקבלים את הצהרות היצרנים כאמיתות, מה שעלול להטעותם לחשוב כי המוצרים אותם הם צורכים הינם בעלי תכונות בריאותיות מסוימות, אשר בפועל אינם כאלה. גלית אבישי מנכ''לית ארגון אמון הציבור: ''החופש המוחלט שניתן לחברות המזון ליצר הבטחות ואפיונים למוצרי המזון, הינו מחדל חמור של משרד הבריאות. הציבור נסמך על האפיונים המוצגים על גבי אריזות המוצרים ונוטה להעדיף מוצרים בהם ההבטחה הבריאותית תואמת את צרכיו. הציבור מאמין שמשרד הבריאות מפקח על ההצהרות השונות וכי ההבטחות מתוקפות ומהימנות. בפועל, בשונה ממרבית מדינות העולם המערבי, לא קיים בישראל פיקוח אפקטיבי, עובדה המובילה להטעיית הציבור ולזילות ההגדרות. שמחנו על החלטת משרד הבריאות לפעול לתיקון המצב ואנו תקווה שלצד הנחיות והגדרות ברורות בתחום יפעל המשרד לאכיפה הולמת של המסרים בתחום.''

כל הפרטים - "תוכנית חיסכון", ערוץ 2

 

קטגוריה: 
Tags: