המוסד הארצי ליישוב מחלוקות מנגיש לציבור  סוגים שונים של יישוב מחלוקות מהיר ובעלות סמלית, ובהם הליך מעין גישורי, הליך של הצעה לפתרון, ובוררות. את כל ההליכים ניתן יהיה לקיים באופן מקוון (אונליין) או באופן פרונטלי.  
תלונות שיוגשו לארגון יטופלו ללא תמורה, על ידי מוקד התלונות של הארגון בהתאם לנוהל הטיפול של הארגון. באותם מקרים בהם הטיפול בתלונה מגיע למבוי סתום, למשל במקרה בו צוות הארגון לא יכול להכריע במחלוקת עובדתית או במקרים של מחלוקת על סכום הפיצוי הראוי, ימליץ הארגון לצדדים לפנות ליישוב המחלוקת ביניהם למוסד ליישוב מחלוקות. הדיונים במסגרת המוסד יהיו כרוכים בתשלום סימלי מסובסד, הנמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בתחום, במטרה ליצר הנגשה מקסימאלית לציבור. התשלום שייגבה יהיה בגין ההליך כולו, ולאם לפי תעריף שעתי, והוא ישולם ישירות למיישבי המחלוקת ולא לארגון.

כחלק בסיסי מכללי האתיקה של המוסד, לא ידונו במסגרתו בתלונות מהן עולה הפרה של זכות חוקית קוגנטית של פונה (צרכן או עובד). במקרים אלה יעביר הארגון את עמדתו לצדדים וידרוש מבית העסק לתקן את העוול. 

את המוסד ופעילותו מלווה מועצה ציבורית המורכבת מאנשי מקצוע בכירים בתחומי האתיקה המשפט ויישוב מחלוקות. בראשות המועצה עומד פרופ' אסא כשר, האמון גם על כתיבת הקוד האתי של המוסד, וחברים בה בין היתר עורכי דין מובילים בתחום המסחרי, בדיני הצרכנות, הביטוח ובדיני עבודה. המועצה הציבורית מסייעת בהתוויית הפן המקצועי, האתי והחוקי של המוסד, תוך שימוש בידע ובניסיון הצדדים על מנת להביא למיקסום הפוטנציאל של המוסד ביישוב המחלוקות.

תו ישוב מחלוקות הינו אחד הכלים החשובים להטמעת הערכים שבבסיס פעילות המוסד בהוויה הכלכלית בישראל. התו יוצע לעסקים וגופים נותני שירותים ציבוריים בישראל. כל עסק או גוף ציבורי המעוניין לפעול במסגרת המוסד, יחתום על חוזה מול ארגון אמון הציבור בו הוא מתחייב לתת מענה מהותי לכל תלונה נגדו. המחויבות של בית העסק היא לנסות ליישב תלונות או בעיות מול צרכנים בבית העסק, במידה שבית העסק אינו מצליח ליישב המחלוקת עצמאית, יעמוד לרשותו המוסד ליישוב מחלוקות, שם יעמדו לרשות הצרכן ולרשותו כלים לפיתרון בטרם תגיע המחלוקת לכדי תביעה. קבלת התו מאפשרת לעסק ליישב מחלוקותיו באופן מסובסד משמעותית, ההתחייבות לתו כרוכה בתשלום. התו יישלל מהעסק שהגיע להסכמה מול צרכן במסגרת המוסד או כל גורם אחר אך אינו עומד במחויבותו, ובמקביל יונחה הצרכן כיצד לממש את זכותו בהליך משפטי.
האינטרס של בתי העסק להתחייב ליישוב מחלוקות נובע מהכרה בצורך של הציבור בשיפור רמת האמון והבטחון, בעיקר בעת מחלוקת, לצד העובדה שעלות ההליכים מסובסדת על ידי הארגון, במטרה לעודד ככל שניתן שיכלול השיח בין הגורמים השונים. הפצה רחבה של התו וחשיפה באמצעי התקשורת יביאו את הציבור לחפש את התו, ולהחליט האם לקנות בעסק אשר לא מוכן להתחייב להגינות הבסיסית ביותר - בטחון שאם תיווצר מחלוקת היא תטופל במטרה להביא לפתרונה.
יובהר כי עסקים המחוייבים לתו אמון הציבור, מחוייבים לפעול בהתאם לעקרונות תו יישוב מחלוקות ונהנים מניהול הדיונים במסגרת המוסד ללא תמורה. בנוסף במקרה של מחלוקת בין עסק מחוייב לצרכן יהיה גם הצרכן פטור מתשלום בגין יישוב המחלוקת.
 

במסגרת המוסד יוכלו צרכנים ועסקים לקיים 3 סוגי הליכים: הליך הצעה לפתרון, הליך מעין גישורי והליך בוררות. בנוסף יוכלו הצדדים לבחור בין קיום הליך יישוב מחלוקת בדיון אינטרנטי לקיום דיון פרונטאלי. להלן הסבר קצר על כל אחד מהליכי יישוב המחלוקת במוסד:

• הליך הצעת פתרון:  הליך של הערכה ניטראלית מוקדמת, המציע לצדדים פתרון לאחר שהעבירו כל המידע הרלוונטי שבידיהם לגבי המחלוקת והעלו את טענותיהם וציפיותיהם מההליך בפני מיישב המחלוקת. לאחר שקלול כל המידעים שהובאו בפניו, יציע מיישב המחלוקת הצעה מנומקת בכתב באשר לאופן הראוי ליישוב המחלוקת בין הצדדים, תוך התייחסות גם לפסיקות ביהמ"ש במקרים דומים וידועים. ההתייחסות יכולה להיות לא לתוצאה יחידה אלא לטווח אפשרי של תוצאות פסיקה ושיעור פיצויים כאמור. הצעה לפתרון מהווה הצעה בלבד והצדדים רשאים שלא לאמצה.

• הליך מעין גישורי: מתנהל בשים לב להליכי הגישור המקובלים ובכפוף לתקנון המוסד. הסכם אליו מגיעים הצדדים במסגרת הגישור איננו מחייב הנמקה של מיישב המחלוקת.

• הליך בוררות: מתנהל בהתאם לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 והסכם הבוררות שייחתם בין הצדדים.

הליך יישוב מחלוקת בדיון אינטרנטי: מתקיים בדרך של דיון מקוון ( CHAT אינטרנטי)  בו משתתפים מיישב המחלוקת והצדדים, לאחר שמיישב המחלוקת קיבל כל מסמך בידי שבידיהם של  הצדדים הקשור למחלוקת. הדיון במסגרת הדיון, יציע מיישב המחלוקת הצעות ליישובה. אם הצדדים מסכימים להצעה – ימסרו את הסכמתם אונליין, והסכמה זו בכתב תשלח לצדדים בתוך 5 ימי עסקים.

הליך יישוב מחלוקת בדיון פרונטאלי: הדיון דומה ליישוב המחלוקת האינטרנטי, אלא שהדיון מתקיים במפגש פרונטאלי. עלות השתתפות העצמית של הצרכן והעסק בגישור גבוהה מזו של דיון אינטרנטי.